3 שבנוגע אליה הם חלוקים בדעותיהם,
5 ואף, עוד ידעו (את הצדק).
6 הלא שיטחנו את הארץ כשטיח?
7 והלא הצבנו את ההרים ביתדות.
9 ונתנו לכם מנוחה ומרגוע בשנתכם,
10 ועשינו את הלילה ככיסוי,
11 ואת היום עשינו לפרנסה,
12 ובנינו מעליכם שבעה (רקיעים) אימתניים,
13 והצבנו מהם מנורה זוהרת,
14 ומהעננים הורדנו מים בשפע,
15 כדי שנצמיח שם נבטים וצמחים
16 וגנים השופעים בעלים צפופים
17 אכן, יום הדין, מועדו נקבע מראש.
18 ביום ההוא, כאשר תישמע התקיעה בשופר אתם תבואו בהמוניכם,
19 והשמים ייפתחו ויהפכו לשערים,
20 וההרים יתנדפו וייעלמו כמו היו אשליה,
21 אכן, גיהינום אורב וממתין,
23 שם הם יישארו תקופות ממושכות,
24 לא ייהנו מקרירות ומרעננת ולא ממשקה צונן,
25 כי אם, יטעמו שם מים רותחים ונוזל מצחין
27 מפני שהם מעולם לא חשבו שהם ייאלצו לתת את הדין והחשבון.
28 והם דחו את האותות וסימנינו על הסף
29 אך אנחנו רשמנו כל דבר בספר
30 (אז, אנחנו נגיד להם) טעמו את הפירות המרים של חטאיכם, מפני שעכשיו אנחנו לא נעניק לכם דבר זולת עוד ועוד סבל.
31 אך, היראים מאללה הם הזוכים,
33 ובתולות חטובות לעולם ועד,
34 וגביעים אשר יעלו על גדותיהם,
35 שם, הם לא ישמעו יותר לשון הרע ושקרים
36 כל זה יהיה הגמול והמתנות, שיקבלו מריבונך כראוי.
37 ריבון השמים והארץ וכל אשר ביניהם, הרחמן אשר לאף אחד מהם אין זכות לדבר אלא ברשותו,
38 ביום ההוא יתייצבו הרוח (המלאך גבריאל) והמלאכים בשורות, אף אחד לא יוכל לדבר מלבד זה שהרחמן ירשה לו, וכל אשר ידברו יהיה רק צדק.
39 היום הזה ודאי יגיע, לכן, כל מי שחפץ בכך, ישוב אל ריבונו.
40 הזהרנו אתכם מעונש ממשמש ובא (באחרית הימים), ביום בו כל אחד יראה את תוצאות מעשיו, וביום בו זה שכפר יגיד הלוואי והייתי נהפך לעפר
