3 ומהו מכלול ידיעתך על רגע הצדק?
4 (העמים) ת'מוד ועאד לא האמינו במהלומה הכואבת (יום הדין).
5 באשר לת'מוד, הם הוכחדו על ידי המהלומה העוצמתית,
6 ועאד הוכחדו ברוח אלימה והרסנית,
7 אותה שלח עליהם אללה במשך שבעה לילות ושמונה ימים רצופים, ואז יכולת לראות את בני האדם מוטלים מתים כמו גזעי דקלים עקורים וחלולים,
8 והאם ראית שנשאר מהם משהו?
9 וגם חטאו פרעה ואלה שלפניו וגם הערים שהתהפכו
10 הם כפרו כשליחו של אללה, והוא הנחית עליהם מהלומה קטלנית.
11 כאשר העולם הוצף במים, השטנו אתכם בתיבה הבטוחה,
12 כדי שזה יהיה לכם תזכורת, וכדי שאלה אשר בינה להם יבינו.
13 וכאשר תישמע תקיעה אחת של השופר,
14 והארץ וההרים ייעקרו וישתטחו במכה אחת,
15 באותו היום יקרה אשר יקרה.
16 ביום ההוא ייבקעו השמים ויתרופפו,
17 והמלאכים יתייצבו בקצותיהם, שמונה יישאו את כס המלכות של ריבונך מעליהם
18 ביום ההוא תועמדו לדין, ושום דבר אשר הסתרתם לא יישאר נסתר.
19 זה אשר יינתן לו ספר רישום מעשיו בידו הימנית, הוא יגיד “הנה לכם, קראו את ספרי,
20 כי ידעתי שעליי לתת דין וחשבון ”.
21 ואכן הוא יתענג בחיים המענגים
23 שפירותיו מרובים וקרובים,
24 (ויאמר להם אללה): “אכלו ושתו והתענגו, מפני שנהגתם לעשות טוב בימים שעברו”.
25 ואולם, זה אשר יימסר לו ספר הרישום שלו בשמאלו, יאמר לי הלוואי ולא ניתן לי הספר,
26 ולא הייתי יודע מה חשבוני,
27 לו רק היה מותי גם סופי.
30 (אז יגיד אללה): “תפסוהו וכבלוהו,
32 וכבלו אותו בשלשלת שאורכה שבעים אמה.
33 כי לא האמין באללה האדיר,
34 ולא נחלץ להאכיל את המסכן
35 לפיכך אין לו כאן היום חבר קרוב (שיעזור לו).
36 ולא יהיה לו מזון מלבד מוגלה!
37 שהיא המאכל המיועד לחוטאים!
38 (אללה אומר): “נשבע אני במה שאתם רואים,
40 זהו אכן דברו של שליח אציל (אמין),
41 לא דבר של משורר. מעט אלה המאמינים!
42 ולא דברו של קוסם, מה קצר הוא זיכרונכם!
43 (זה) השראת צדק מריבון העולמים!
44 אילו היה בודה, בשמנו, אפילו דבר אחד,
45 היינו אוחזים בו ביד ימיו
46 והיינו עוקרים את עורק ליבו,
47 ולא יוכל איש מכם למנוע בעדנו מלהגיע אליו.
48 זהו סימן תזכורת ליראים.
49 ואנחנו יודעים כי יש בקרבכם מתכחשים.
52 על כן, הלל את שם ריבונך האדיר.
