Surah An-Nahl ( The Bees )

Surah An-Nahl ( The Bees ) - Hebrew Aya count 128

1 הגיע ציווי אללה, אל תזרזו את בואו, ישתבח ויתעלה מעל אשר משתפים (שיצרפו לו אלילים).
3 הוא ברא את השמים ואת הארץ על יסוד הצדק, והוא יתעלה מעל כל האלילים אשר ישתפו.
4 הוא ברא את האדם מטיפה, ובכל זאת האדם מתנהג בעוינות ברורה (כלפי בוראו).
5 והוא ברא לכם את המקנה אשר ממנו הפיקו כיסוי, ותועלות (אחרות) וממנו תאכלו.
6 ולכם בו תפארת כאשר משיבים אותו (הביתה בערב), וכאשר אתם מוציאים אותם לרעות (בבוקר).
8 ואת הסוסים, והפרדות, והחמורים למען תרכבו עליהם ולהידור. והוא יברא גם את אשר לא תדעו.
9 ואללה יראה את השביל הישר, ואולם יש גם דרכים עקלקלות. ואילו רצה, היה מדריך את כולכם.
10 והוא אשר הוריד לכם מן השמים מים לכם, להשקיה וממנו יצמחו עצים אשר ביניהם תרעו(את המקנה שלכם).
12 והוא הכניע למענכם את הלילה ואת היום ואת השמש ואת הירח, וגם את הכוכבים הוא הכניע בפקודתו, ובזה אותות לאלה שישכילו להבין.
14 והוא אשר הכניע את הים לשירותכם למען תאכלו ממנו בשר טרי ותוציאו ממנו תכשיטים שתתקשטו בהם. האוניות חוצות אותו לעיניך, למען תבקשו לכם פרנסה מחסדו (של אללה), ולמען תודו.
15 והוא הציב בארץ הרים חזקים כדי שהאדמה לא תזוז מתחתכם, וכן נהרות ושבילים כדי שתמצאו את דרככם.
16 וסימנים, ועל ידי הכוכבים האנשים מוצאים את דרכם.
17 האם אתם מדמים את אשר בורא את כל זה למי שאינו בורא? הלא תחשבו?
18 ואם תנסו לספור את חסדי אללה לא תאכלו למנות אותם, הן, אללה הסלחן והרחום.
19 אללה יודע את מה שהסתירו ואת מה שתגלו. 20 ואלה אשר אליהם מתפללים מלבד
22 אלוהכם הוא האחד והיחיד. ואלה שאינם מאמינים בעולם הבא, ליבם מסרב להכיר בצדק והם גאוותנים.
24 ואם תשאל אותם: “מה הוריד ריבונכם?” יגידו: “אגדות הקדמונים”.
25 לכן יישאו(ביום תחיית-המתים) את משא חטאיהם בשלמותו, וגם חלק ממשאם של אלה אשר התעו מבלי לדעת, וכמה רע יהיה משאם.
27 וביום תחיית-המתים ישפילם אללה ויאמר להם: “היכן הם שותפיי אלה אשר בגללם התעדתם להדרכתי?” ובעלי הדעת יאמרו: “אכן, החרפה והרעה הן מנת חלקם של הכופרים היום”,
28 אלה אשר המלאכים לקחו את נשמתם בעודם מקפחים את עצמם, והשלימו מתוך כניעה: “לא עשינו כל רעה”. (אך ישיבו המלאכים): “אכן, אללה יודע את כל אשר עשיתם.
29 היכנסו בשערי גיהינום והישארו בו לנצח!” כמה נורא יהיה משכן הגאוותנים.
30 אולם כאשר ישאלו את היראים: “מה הוריד ריבונכם?” הם יענו: “רק טוב”. לאלה אשר עשו טוב, יהיה טוב בעולם הזה, אך בעולם הבא שכרם הוא טוב יותר. כמה נעים יהיה משכן היראים
31 גני עדן אשר ייכנסו אליהם, אשר מתחתיהם נהרות זורמים. שם יוענק להם כל אשר ישתוקקו לו, כי כך ישלם אללה ליראים כגמולם.
32 אלה אשר המלאכים לוקחים את נשמותיהם כשליבם טהור, להם יגידו: “שלום עליכם! היכנסו לגן העדן בזכות אשר הייתם עושים”.
33 האם הם מחכים שהמלאכים יבואו לקחת אותם? או שמא הם מחכים עד שייצא אל הפועל צו ריבונך (בהענשתם)? כך גם עשו הדורות שהיו לפניהם, ואללה לא קיפח אותם, אלא הם היו מקפחים את עצמם.
34 וכך פגע בהם כל הרע אשר עשו, והעונש שהיו מזלזלים בו הקיף אותם מכל עבר.
35 אמרו אלה אשר שיתפו: “אילו רצה אללה לא היינו עובדים דבר מלבדו, לא אנו ולא אבותינו, ולא היינו אוסרים דבר שהוא לא אסר”. כך עשו גם אלה אשר היו לפניהם, אך אין על השליחים (אחריות) לעשות דבר מלבד (להודיע) הודעה ברורה.
37 גם אם תשתוקק להדריך אותם, הן אללה לא ידריך את אשר כבר התעה, ולא יהיה להם מציל.
40 הן, כאשר אנחנו רוצים לברוא דבר כלשהו, אנחנו רק אומרים לו: “היה!” והיה.
41 ולאלה אשר היגרו למען אללה לאחר שהם קופחו, נספק משכן ומחייה טובים בעולם הזה, אך הגמול בעולם הבא יהיה גדול יותר, לו רק היו יודעים כמה.
42 אלה הם אלו אשר התאזרו בסבלנות ועל ריבונם סומכים.
44 (ושלחנו אותם) עם הוכחות וספר הזובור, ואליך (מוחמד) הורדנו את ההזכרה (הקוראן), למען תבהיר לאנשים את אשר הורד אליהם, כדי שהם יהרהרו בזה.
46 או שיעצור את תנועתם בדרכים ולא יוכלו להימלט?
47 או יעכבם על ידי הטלת פחד עליהם? אולם ריבונכם הוא רב חמלה ורחום.
50 (המלאכים) יראים את ריבונם העליון, ויעשו את כל אשר מצווה עליהם (אללה).
52 לו כל אשר בשמיים ובארץ, ודרכו היא הנצחית, אם כן, כיצד תיראו מפני מישהו אחר מלבד אללה?
54 ואולם כאשר הוא יסיר את הצרה מעליכם, חלק מכם מיד ישתפו (אלילים) עם ריבונם,
55 על מנת שיכפרו באשר אנחנו נתנו להם. אם כן, התענגו לכם זמנית, אך בקרוב מאוד תדעו את הצדק.
56 הם נותנים חלק מאשר הענקנו להם לאלה (האלילים) אשר אינם יודעים דבר (ולא יוכלו לעזור להם). באללה! עוד תישאלו(ביום הדין) על כל אשר בדיתם!
57 הם מייחסים לאללה בנות. ישתבח שמו! ומייחסים לעצמם מה שיחפצו(מן הבנים).
58 וכאשר מבשרים לאחד מהם על (כך שנולדה לו) נקבה, פניו נעשות עגומות והוא רותח מזעם,
59 ומסתתר מן האנשים מרוב רוע הבשורה שקיבל. ומהרהר, האם יחזיק מעמד, על אף ההשפלה, או שיקבור אותה (חייה) בעפר? כמה אכזר שיפוטם!
60 לאלה אשר לא יאמינו בעולם הבא שייך כל דבר נחות, ואילו לאללה שייך כל דבר נעלה, והוא העזוז והחכם.
61 לו היה אללה מזרז את הדין של האנשים (בעולם הזה) לפי אשר קיפחו, הוא לא היה משאיר על פני האדמה אף לא יצור, אך מאחר אותם (נותן להם הארכה) עד למועד מסוים. ובהגיע המועד שלהם לא יוכלו לדחותו אף בשעה, ולא להקדימו.
62 הם מייחסים לאללה את אשר הם שונאים (מן הבנות), ולשונותיהם מספרות שקר כי להם נועד כל הטוב. אין ספק כי שמורה להם האש שבה הם יהיו מוזנחים.
63 באללה! כבר שלחנו שליחים לאומות לפניך, אמנם השטן הראה להם באור יפה את מעשיהם הרעים והיום הוא השומר שלהם, (אך מחכה) להם עונש כואב.
64 ולא הורדנו אליך (מוחמד) את הספר (הקוראן) אלא כדי שתבאר להם את אשר הם חלוקים סביבו ובהדרכה ורחמים לאנשים מאמינים.
66 ואכן במקנה יש מוסר השכל עבורכם. שכן, אנו משקים אתכם מתוך בטנם, מבין הפרש והדם, חלב טהור, אשר נעים לאלה אשר שותים אותו.
70 ואללה ברא אתכם, ולאחר מכן ימיתכם, ויש בינכם כאלה שיגיעו אל גיל הזקנה המופלגת אשר בו ישכח האדם את כל מה שהוא ידע. אכן אללה הוא הכול יודע והכול יכול.
73 הם עובדים אחרים מלבד אללה, כאלה אשר לא יוכלו לשלוח להם כל פרנסה מן השמים או מן הארץ, ולעולם לא יוכלו.
76 ועוד מושל אללה משל על שני אנשים: האחד אילם וחסר כל יכולת והוא למעמסה על אדונו בהיכשלו בכל מה שהופקד בידיו, האם הוא שווה לאדם הממונה על אחרים ונוהג בהם בצדק והוא עצמו הולך בדרך הישר?
79 האם לא יראו את העוף הכפוף לרצונו של אללה במרום השמיים? רק אללה יחזיקו שם, ובזאת יש אכן אותות לאנשים אשר מאמינים.
80 ואללה עשה עבורכם את הבתים שלכם משכן למנוחה, ועשה לכם מעורות המקנה אוהלים אשר יהיה לכם קל לשאת אותם גם ביום מסעכם וביום חנותכם. ומהצמר והפרווה של המקנה הוא נתן לכם רהיטים (לשימושכם) ולהנאה עד עיתוי מוגדר.
84 ביום ההוא (יום הדין) נביא עד מכל אומה, ולא תינתן לאלה אשר כפרו אפשרות לדבר ולא לבקש סליחה.
85 וכאשר יראו אלה אשר קיפחו, את העונש, הוא לא יוקל מעליהם, והם לא יקבלו עוד הזדמנות.
86 וכאשר יראו אלה אשר שיתפו (עבודה זרה) את השותפים שלהם (אשר הם צירפו לאללה), יאמרו: “ריבוננו! אלה הם השותפים אשר פנינו אליהם בתפילה מלבדך”. אז יענו להם “אכן אתם כוזבים (בעשותינו שותפים לאללה)”.
88 אלה אשר כפרו ומנעו (אחרים) מללכת בשבילו של אללה, הוספנו להם עונש על-גבי עונש מפני שהם היו מפיצי שחיתות.
89 וביום הדין נביא לכל אומה עד מקרבה כדי שיעיד עליה, ונביא אותך (מוחמד) עד על אלה (המוסלמים). והורדנו אליך את הספר (הקוראן) להבהרת כל דבר ובהדרכה, רחמים ובשורה למוסלמים (אשר מתמסרים אל אללה).
90 אכן אללה מצווה לעשות צדק, לגמול חסד ולעזור לקרוב המשפחה (הנזקק), הוא אוסר את התועבה, ואת המגונה, והקיפוח, והוא מזהירכם למען היזכרו.
91 וקיימו את התחייבותכם אל אללה אם התחייבתם, ואל תפרו את התחייבותכם לאחר שאישרתם אותה בשבועה בעשותכם את אללה ערב לכם, כי אללה יודע את כל מה שאתם עושים
92 ואל תהיו כזאת אשר פירקה והתירה לחוטים את מה שארגה וטוותה בשקידה, בהשתמשכם בשבועתכם רק כדי להונות זה את זה, בעוד אומה אחת חזקה יותר מאומה אחרת, בכל זה יעמידכם אללה במבחן. ביום תחיית-המתים יבאר לכם את כל אשר נחלקתם בו.
93 לו רצה אללה היה עושה מכם אומה אחת. אך אללה ישאיר בתעייה את אשר יבחר וידריך אשר יבחר בהדרכה. ואכן אתם תישאלו על אשר הייתם עושים.
94 אל תשתמשו בשבועותיכם להונות זה את זה, פן תלכו לאיבוד אחרי שהייתם בטוחים, ותרגישו טעם רע, כי מנעתם אנשים משביל אללה, לכם עונש עצום.
96 כל מה שיש לכם יאזול, ורק מה שאצל אללה יישאר, ואנו נגמול לבעלי הסבלנות את הגמול הטוב ביותר על מעשיהם.
100 שלטונו רק על אלה אשר לוקחים אותו לאדון ואלה אשר הם בו משתפים (מלבד אללה).
101 כאשר אנו מחליפים אות (משפט מהקוראן) באחר, ואללה יודע היטב מה הוא הוריד. הם אומרים (לנביא): “אתה אינך אלא רמאי”, ואולם רובם אינם יודעים.
102 אמור: “רוח הקודש (המלאך גבריאל) הוריד אותו מעם ריבונך על יסוד הצדק לחיזוק רוחם של אלה אשר האמינו וכהדרכה ובשורה למוסלמים (אשר מתמסרים)”.
103 אנו יודעים שהם אומרים: “בן אדם מלמד אותו (את מוחמד)”. ואולם לשונו של האיש אשר עליו הם רומזים היא לשון זרה, והקוראן הוא בלשון ערבית ברורה.
106 למי שכופר באללה לאחר שכבר האמין בו, מלבד אלה אשר נכפה עליהם לכפור בעוד ליבם בטוח באמונה, אך אלו הפותחים את ליבם לכפירה, עליהם ינחת זעם מאת אללה ולהם עונש עצום,
110 אז, אכן ריבונך לאלה אשר היגרו לאחר שהם עמדו בניסיון ואז הם התאמצו והתאזרו בסבלנות, ריבונך לאחר מכן תמיד סלחן ורחום.
111 וביום (הדין) אשר תבוא כל נפש להתנצח לעצמה, וכל נפש תקבל את הגמול בעד מעשיה, ואף אחד לא יקופח.
113 וכבר בא אליהם שליח מקרבם, אך הם התכחשו לו. על כן בא העונש עליהם בעודם מקפחים.
115 אללה אסר עליכם לאכול נבלות ודם ובשר חזיר ובשר שנזבח לאחרים מלבד אללה, אך אם אכל מהם אדם מתוך הכרח ובלי רצון ובלי להפריז, הן, אללה סלחן ורחום.
120 אכן אברהם היה אומה בעצמו, הוא היה מתמסר לאללה, ומעולם לא היה בין המשתפים.
121 והוא הכיר לאללה תודה על חסדיו, ואללה בחר בו, והדריך אותו אל השביל הישר
125 קרא אל שביל ריבונך בחוכמה ובדרכי מוסר נאים, והתנצח איתם בצורה הוגנת ונאותה ביותר. ריבונך יודע יותר מי תועה משבילו והוא יודע יותר מי הם המודרכים.
126 וכאשר אתם מענישים מישהו, הענישו אותו רק באותה מידה אשר בה הוא פגע בכם, ואולם אם התאזרו בסבלנות, יהיה זה טוב עבור הסלחנים.
127 התאזר בסבלנות, ואללה הוא אשר יעזור לך להתאזר בסבלנות, ואל תצטער על מה שהם זוממים נגדך,
Share