2 אללה הוא אשר רומם את השמים ללא תמיכה הנראית לעין, ולאחר מכן הוא עלה בפאר על כס המלכות. הוא קבע שהשמש והירח ינועו במסלוליהם לזמן מוגדר. הוא מתכנן את הצווים כולם ומבהיר לכם את האותות למען תהיו בטוחים בפגישת ריבונכם (ביום הדין).
3 והוא שסח את הארץ ואז הציב עליה הרים גבוהים, והזרים בה נהרות, יצר לכם פרי, מכל פרי שני מינים, והוא עוטה על היום את הלילה. בכל זה יש אותות לאנשים מבינים.
4 ובארץ עשה קטעים סמוכים זה לזה (אבל שונים זה מזה), ובכל הארץ עשה כרמים של ענבים ודגנים ודקלים דומים ושונים, שכולם מקבלים השקיה מאותם המים. אומנם אנו מבדילים ביניהם בטעם וריח, ובזה אותות לאנשים שישכילו להבין.
5 אם אתה מתפלא, התפלא על מה שהם אומרים: “האם אחר היותנו עפר ניווצר מחדש?” אלה אשר כפרו בריבונם. ואלה, כבלים יונחו על צוואריהם (ביום הדין), ואלה הם בוודאות שוכני האש (בגיהינום), ולנצח ישכנו בה.
6 הם מבקשים ממך להחיש (להם) את הרעה לפני הטובה. וכבר היו לפניהם עמים שכפרו וקבלו עונש. ריבונך סולח לבני אדם למרות היותם מקפחים, אך ריבונך גם מעניש בחומרה.
11 יש לו שומרים מלפניו ומאחוריו, והם משגיחים עליו לפי הצו של אללה. אללה לא ישנה את המצב של אנשי קהילה אלא אם ישנו הם את מה שבליבם. ואם אללה ירצה לבחון עם בצרה, אין מי שיכול לעצור אותו, כי אין להם (הכופרים) אדון מלבדו.
13 הרעם משבח אותו ומהללו, וכן המלאכים, בשל יראתם מפניו. הוא שולח את סופות הברקים, לפגוע במי שירצה, אולם הכופרים מתווכחים(עם הנביא מוחמד) על אללה אשר אין לו מתחרה בגבורתו.
14 הקריאה הצודקת שייכת לו בלבד, ואלה אשר קוראים (לאלילים שונים) מלבדו, לא ייענו להם כלל. דומים הם למי שמושיט את כפות ידיו אל המים להביאם אל פיו, אך הם לא יגיעו אליו, כי קריאת הכופרים היא רק בתעייה ברורה.
16 אמור: “מי הוא ריבון השמים והארץ?”, אמור: “אללה!”. אמור: “ובכל זאת לקחתם לכם אדונים מלבדו, שאינם יכולים להועיל או להרע אפילו לעצמם.” אמור: “האם העיוור והרואה הם שווים? או החושך והאור? או שהם לקחו לעצמם שותפים (זולת אללה) אשר בראו כמו שאללה בורא, לכן אינם יכולים להבחין בין בריאת אללה לבריאת (השקר של) אליליהם?” אמור: “אללה בורא כל דבר והוא האחד והיחיד והמכניע”.
17 הוא הוריד מהשמיים מים אשר מילאו את הנחלים וגרמו להם לשפוע, כל אחד לפי מידתו, והזרם נשא קצף רב. קצף כמו זה אשר עולה ממתכת אשר יתיכו באש למען עשות תכשיטים וכלים. לזאת ימשיל אללה את הצדק וההבל, הקצף ייעלם, אך המועיל לאנשים יישאר בתוך האדמה. כך נותן אללה משלים.
18 לאלה אשר נענים לריבונם שפע של טוב . אך אלה אשר לא ייענו לו, גם אם יהיה ברשותם ארץ ומלואה ועוד כפל כפליים, הם יהיו מוכנים לשלם את זה כדי לפדות את עצמם ביום הדין, כי חשבונם יהיה קשה מאוד, ובגיהינום יהיה משכנם, וכמה נורא הוא המשכן שם.
22 ואלה המתאזרים בסבלנות כדי לרצות את פני ריבונם, ומקיימים את התפילה, והתורמים ממה שהענקנו להם בסתר ובגלוי, והודפים את הרעה בטובה- לכל אלה הגמול והאושר הסופי בעולם הבא.
25 אולם אלה המפירים את הברית אשר כרתו עם אללה, והקוטעים כל קשר אשר ציווה אללה לחזק ומפיצי השחיתות בארץ, עליהם תיפול הקללה, ולהם המשכן הסופי הגרוע ביותר.
30 כמו כן, שלחנו אותך (מוחמד) אל אומה אשר לפניה חלפו אומות אחרות, למען תקרא בפניהם את אשר הורדנו אליך (הקוראן), אך למרות זאת הם כופרים ברחמן. אמור: “הוא ריבוני, שאין אלוה זולתו, ועליו אני סומך, ואליו אני פונה”.
31 ואפילו אם היה קוראן אשר מפניו הרים זזים ממקומם, ואשר היה גורם לארץ להתבקע, או היה גורם למתים לדבר (גם אז הכופרים לא יאמינו). אבל כל הדברים נתונים בסמכותו של אללה, האין אלה אשר האמינו יודעים כי אילו רצה אללה, היה מדריך (לאמונה) את האנשים כולם? אסונות לא יחדלו להכות באלה אשר כפרו או ליפול בקרבת בתיהם, בגלל מעשיהם הנבזים, עד אשר תתקיים הבטחת אללה. אללה לא יפר הבטחה.
33 ובכן, האם יש מישהו ראוי יותר מאשר זה אשר משגיח על כל נשמה? ובכל זאת הם המציאו שותפים לאללה. אמור: “קראו בשמותיהם! או שאתם מודיעים לאללה על מה שאינו יודע בארץ? או לחינם אתם מדברים?”. המזימות של אלה אשר כפרו נראות להם בעין(יפה), והם המשיכו להימנע מללכת בדרך הישר. ומי שאללה מוליך שולל, אין לו אף מדריך.
36 ואלה אשר נתנו להם את הספר (מבין הנוצרים והיהודים, אלה שהאמינו בך) שמחים באשר הורד אליך (הקוראן), אך הכופרים (מבין אנשי הספר) מתנכרים לחלק ממנו. אמור: “צוויתי לעבוד רק את אללה ולא לצרף לו שותפים. אליו אני מתפלל, ואליו אני אחזור”.
42 וכבר תכננו אלה אשר היו לפניהם, אך אללה הוא השולט בכל מזימות (הכופרים) ומבטלן. הרי הוא יודע מה מבצעת כל נפש, והכופרים עוד ידעו למי יהיה הגמול הטוב (ביום הדין).